עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

מניע מול מניעה

26/03/2016 21:52
אני יעל
אם מפשיטים כמעט כל מצב של עצב מהגורמים התיאטרליים שלו (כלומר- מהזהות האישית של האנשים שהכאיבו, או המקום בו נגרם העצב, ואפילו הסיבה לעצב)-
אפשר לזהות שעיקר הכובד נובע מתחושה קשה של חוסר, או מניעה.
ז"א- נמנע ממני משהו שרציתי, לכן יש עצב.
כל דבר יכול להתאים לנוסחה הזו. החל בתחושת חוסר מזל, חוסר כבוד, חוסר אהבה, ועד חוסר שייכות, שבעצם היא מסווה לתחושת חוסר קבלה עצמית, ותחושה אינסופית של רדיפה אחר אושר לא מושג.
התחלת הריפוי- היא במציאת המניע.
מה שמניע אותנו קדימה, תעסוקה משמחת שכייף להתעורר בשבילה.
שמעניקה אושר.
שם מתקרבים למה שהכי קרוב לקדושה.
לחיים.

אם מפשיטים כמעט כל מצב של עצב מהגורמים התיאטרליים שלו (כלומר- מהזהות האישית של האנשים שהכאיבו, או המקום בו נגרם העצב, ואפילו הסיבה לעצב)-
אפשר לזהות שעיקר הכובד נובע מתחושה קשה של חוסר, או מניעה.
ז"א- נמנע ממני משהו שרציתי, לכן יש עצב.
כל דבר יכול להתאים לנוסחה הזו. החל בתחושת חוסר מזל, חוסר כבוד, חוסר אהבה, ועד חוסר שייכות, שבעצם היא מסווה לתחושת חוסר קבלה עצמית, ותחושה אינסופית של רדיפה אחר אושר לא מושג.
התחלת הריפוי- היא במציאת המניע.
מה שמניע אותנו קדימה, תעסוקה משמחת שכייף להתעורר בשבילה.
שמעניקה אושר.
שם מתקרבים למה שהכי קרוב לקדושה.
לחיים.

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: