צליל השקט. |
|
יש רעשים של חוץ, ויש רעשים שבאים מבפנים: סתירות, חוסר שקט נפשי, שאלות בלי תשובה וציפיות שממתינות להתגשם, ממלאות את הזמן במתח, עצב ורוגז.
ויש מקום- שבו שומעים את השקט.
לכל אחד יש מקום כזה.
אולי כמקום פיזי, שבו ההרגשה קרובה ל-100 אחוז של אושר. תחושה שהדברים מסתדרים בנחת במקומם.
אולי השקט נמצא עם מישהו, שיודע להקשיב לך באמת. על כל הסתירות והבלבול שבך.
ואם אין מקום כזה, במציאות, בכל זאת עדיין הוא קיים: בתוך התודעה, במצב של געגוע.
לפעמים, כשאפילו זה איננו, עדיין האפשרות הזו קיימת: באמונה.
ה' בטוח איתי. בטוח הוא יכול להבין, לנחם, לקבל אותי כפי שאני. ישמע תפילתי, יאזין לי ולעולם לא יעזבני.
והשקט הזה כל כך ברור ומוחשי, שבתוכו אין חשיבות לזמן, למאוויים ולרדיפה אחרי הישגים כאלה או אחרים.
לכן, כשעוזבים את השקט הזה, מרגישים נפילה של צער, על החיים רדופי ההבל,שאנו מנהלים.
לפעמים זה עוזר בדחיפה להחלטות טובות, לשינוי מצבים לא רצויים ,כדי להתקרב אל אותו שקט, אותו אושר.
אבל לפעמים ,מתסכל- כשאי- אפשר באותו רגע לעשות שינוי דרסטי כל כך. ואז האושר הופך לבלתי מושג, מתרחק.
אז אני נזכרת במשהו שלמדתי פעם: כשאי אפשר להיות בתוך המצב הרצוי במאה אחוז, כדאי לאמץ אל תוך החיים -כל פעם קצת מאותו דבר רצוי.
ולא לוותר.
|
|
|
|
|
 | היי מעיין אהבתי את מה שכתבת על השקט ואם יורשה לי להוסיף משהו על האושר. אושר בעברית נגזר מהשורש אשר , כלומר מלשון אישור. אם אנו מאשרים/מקבלים את כל המ שקורה סביבנו , בתוכנו ומחוץ לנו , אזי אנו מאושרים. אם נדע להיות בשקט הפנימי שלנו , ולא מוסטים מרעשי חוץ אז אנו מאושרים. תודה ויום טוב לך. |
|
 | תודה רבה , אהבתי מאוד את הדבר שכתבת. כי תמיד שייכתי את האושר לאישור מבחוץ. והנה גילית לי פן נוסף של הסתכלות. איזה יופי |
|
 | מדהימה , התחברתי ממש . ואהרון התוספת שלך גם יפה אבל לפעמיים אסור לקבל כול דבר שקורה סביבנו :) |
|
 | לקבל את הדברים כפי שהם זה לא אומר בהכרח להסכים להם.היכולת שלנו לקבל את הדברים כהוויתם , לדעת שזהו הדבר המסויים,ולא חשוב מהו הדבר,זה מדד לעוצמה ולחיבור הפנימי שלנו לאלוהות השוכנת בתוכנו. איזה רע יכול לקרות לנו אם אנו מחוברים לאלוהות.האלוהות איפשרה את המציאות שאנו חיים בתוכה,האלוהות מקבלת את כל מה שקורה ואינה מתערבת .היא משאירה לנו את חופש הבחירה .ולכן זו בחירה שלנו אם לקבל, לאשר את מה שיש. שבת שלום |
|
 | זה מדבר אלי מאוד. לקבל משהו זה להגיד- אכן, כרגע אני במצב הזה, וזהו. כל המטענים של "מה לעשות בנידון, למה לא הולך, " וכדומה, הם מעציבים לחינם. מזכיר לי את הספר של ביירון קייטי- "לאהוב את מה שיש." מומלץ. |
|