|
|
|
|
|
לפעמים באמת אין כוח.
לא לטפל באף אחד, לא לפתור בעיות של אף אחד, אפילו לא לטפל בעצמי.
חשוב לדעת שיש כאלה זמנים.
אבל זה לא הכול.
צריך גם לבוא הזמן של מילוי מצברים. של קבלת עידוד.
של יציאה מהשיגרה, שבה התרגלנו לחיות את המוגבלויות שאימצנו לנו
כאילו הן אנחנו.
חייב לבוא שינוי באווירה.
כדי שלא ניתקע באין- אונים הזה, שעלול לבלוע לנו את הכוחות החיוניים לעשות טוב.
כשאין כוח, חשוב לדבר.
חשוב לאכול משהו בריא.
כי הגוף מותש כמו הנפש.
חשוב ליהנות ממשהו, אפילו קטן.
לראות סרט רומנטי.
לחבק גור כלב מתוק.
להשקות גינה.
או אפילו פרח אחד, לתת לו את המים שהיו לך בתיק,
לפני שתיכנס הביתה לאחד העיסוקים שלך.
ואפילו- לתכנן דבר קטן טוב, למחר.
כך לפחות הנפש יודעת שיש למה לקוות.
ותקווה זה עוצמתי כמו מזון.
זה כוח.
|
