זה נכון.
בזכות המשפט הזה אני מצליחה להבין את הרמזים שהגוף משדר.
למשל:
כאב גרון, שאינו קשור לשום צינון.
כאב זהה לתחושה של לפני בכי.
הצלחתי לזהות מה מצית את הופעתו.
כל צורה של אי- אפשרות להתבטא. תחושת חנק בשל ביקורתיות, ודרישות אינסופיות שאשתנה.
צורך לצרוח, או לחלופין- לנשום.
אני מנחמת את עצמי. אני יודעת מה לעשות.
לצאת להרפתקה הכי לא מקובלת:
לעשות בחיי - אושר.
לעשות.
זה אפשרי.
;){kind=link}