ויש קניות שהן מסווה לצורך עמוק, נסתר והרבה יותר מופשט.
כמו צורך בהכרה, צורך בתחושת היות אהוב ורצוי, צורך במילוי חוסרים רגשיים כמו להרגיש מלך, לשלוט בתהפוכות החיים, לפתור עצב, ועוד הרבה אחרים.
ושם- מתערבבים ערכים מופשטים (שלפעמים אנחנו אפילו לא מודעים אליהם,)יחד עם רכישות פיזיות של מוצרים, שיושבים אחר כך בפינות האיחסון שלהם, ולא מצליחים למלא אפילו טיפה ממה שבגללו באנו לקנות.
אפשר לזהות זאת בקלות- על ידי בדיקה פשוטה של השאלה:
האם בפעם הבאה שאעבור שוב ליד אותו מקום/חנות/או שאתקל שוב באותו מוצר-- האם שוב אתפתה לרכשו, אפילו שברור לי לחלוטין שאינני זקוקה לו??????
אם התשובה היא "כן",
הגיע הזמן להכיר בעובדה:
זוהי התמכרות.
והתמכרות היא מסך עשן לכאב שלוחץ תמיד מחדש על אותה יבלת לא מטופלת.
בדקו חזק:
מה באמת כואב?
מה ממש באמת מציק?
האם נעליים/שמלה/אוכל/כל קניה מיותרת חדשה ימלאו את חוסר המימוש העצמי של חיינו?את השיממון שחשים במקום עבודה שהוא ברירת מחדל? את התחושה הצורבת שאנחנו לא באמת מקבלים את עצמנו?
האם הפיכת המוצר ל"שלי" על ידי קנייתו, אכן יכולה להקנות(.....)לנו שלווה וסיפוק?
מי שנהנה מכל המבוך הזה הם בעלי העסק ששם אנחנו כביכול "מוצאים את עצמנו". אבל התהליך של החיפוש האמיתי מתרחק מכל זה.
לפעמים הוא יכול להתחיל רק אם אין ממש ברירה.
כי למי יש חשק לבחור, כשלא ממש חייבים?
זה אולי ההסבר למה כדאי לראות צד חיובי גם ברע:
הוא מאלץ אותנו לבחור ולא לברוח.
לייצר חיים במקום לישון בחיים.
זה תהליך.
והוא לוקח זמן.
ויש גם בו עליות חזקות ונפילות ושוב עליות.
אבל הוא מתניע התמודדויות, ומשם מתחילה צמיחה.
בהצלחה.
;){kind=link}