וזה נכון.
אחריות ראשונה של כל אדם היא להשקיע , ולהיות כל הזמן בתנועה כדי לתפוס , לגעת, ללמוד ולהרחיב את השלום הזה, כי בלעדיו כלום לא מתאפשר.
בלי שלום פנימי אין אפשרות לפתוח עיניים ולראות מציאות. המבט האישי של כל אחד הוא כל כך סובייקטיבי, שאפילו יום אביבי נאה יכול להיתפס על ידי שני אנשים שונים- במישורים שונים כאילו הם חיים על שתי פלנטות שונות.
אחד ישמח בריחוף של פרפר, ציוץ של ציפור ותחושת ברכה על שהוא וקרוביו בריאים ומתפקדים טוב,
והשני יחוש שזהו יום אפל, תפל, מלא עצב, מזימות ללא יכולת פיתרון, יאוש מוליד יאוש.
וכל זה למה?
בגלל נקודת המבט על החיים.
אז מה לעשות?
ללמוד. לא רק ללמוד מקצוע, אלא ללמוד על תהליכי התמודדות, העצמה, פיתוח של האישיות.
ללכת לחוג עם עוד אנשים בעניין משותף לשלך.
זו תגלית עצומה לגלות שאתה לא היחיד שעובר תהליכים, אלא יש אנשים שגם להם קורים דברים כמו שלך.
אפילו לפעמים הקושי שלך הופך להדרכה והם מבקשים את העזרה- ממך.......
ללכת לטייל. הטבע מייצב ומרגיע אותנו, כי הוא תמיד עצמו.
מזכיר לנו שאפשרי גם לנו, לחזור לחיים. שלנו.
מה עוד?
לדרוש ולהסכים לקבל- עזרה. ממישהו טוב. אוהב. אמיתי.
המישהו הזה יכול גם בהחלט להיות מישהו מקצועי טוב.
שיעזור לנפש להתקלף מהאזיקים שהתרגלנו להישרט מהם ולהיכבל בהם.
לעזור באיזשהו מקום שזקוקים בו לעזרה.
כי כשעוזרים למישהו, פתאום נפתח מקום בלב, ובאורח פלא נוכחת בתוכנו התחושה שאני חשוב למישהו. שזקוקים לי. ושיש לי יכולת.
יש בי טוב.
יש בי עוצמות של חיוביות.
זה דבר ענק.
אפילו מיליונרים שעוזרים בבית אבות בהתנדבות אומרים, שהאושר המציף אותם למראה חיוך של מי שהם עזרו לו, שווה פי אלף מכל המיליונים שנכנסים להם לבנק.
במה עוד אפשר לעזור לעולמנו האישי?
להאכיל חיות רחוב.
לשתול משהו יפה על אדן החלון.
להעיז לעשות מה שחולמים, בלי לחכות שזה יהיה מושלם. משם צומחת החוויה הפשוטה, נטולת הפחד מכישלון:
לומר לעצמך: אני אתקשר לשלושה מקומות עבודה חדשים- סתם בשביל התרגיל .
או להירשם לשלושה מוסדות להשכלה גבוהה-רק בשביל התרגיל של לעשות משהו. צעד.
דווקא אז, לפעמים יש הפתעות יפות.
ועוד דבר חשוב וכבד משקל, כמעט כנגד כל אלה.
להתרחק ממי שרע לנו איתו.
להתקרב למי שטוב לנו איתו. לשמוע ממנו עליי דברים טובים.
כי כשאני לומד שאני טוב מספיק,
יפה מספיק,
מוכשר מספיק, ואין עוד איש כמוני בעולם,
אז כל מה שעומד בדרך זה כמו אימון לשרירים.
אימון כושר- נפשי.
אני לומד שאני סבבה גם אם במציאות הנוכחית יש נסיגה או אי התאמה לרצונותיי .
חובה, ממש חובה, ללמוד ולרכוש שרירי אמון עצמי חזקים.
וגם תפילות חשובות.
;){kind=link}