אבל יש מימדי פרופורציות.
קראתי פעם שהאותיות "ד א ג ה"- הן למעשה ארבע מהאותיות הראשונות של סדר האלפבית, רק חסרה האות "ב".
המסמלת-בטחון.
כך שכשאתה בדאגה, אתה למעשה לא בוטח שיהיה טוב.
לבטוח זה גדולה אדירה.
לבטוח בלא נודע.
לבטוח בה'.
לבטוח ביכולותיי.
כולם נסתרים, אך קיימים במלואם במרחב הפוטנציאל.
ה', מה רבו מעשיך.
כשאנו בוטחים, באורח פלא גם נגלים לנו נסים...
ויש משפט יפהפה נוסף:
האמונה קודמת לנס.
ותחשבו על זה...
