ההורים יעצבנו עם ההרגלים והקיבעון של היחסים בינם לבין עצמם, ובינם לבינך.
החברים לא יתפנו לשמוע את צרותיך, והחופשה המיוחלת, שחיכית לצאת אליה שנה שלמה, לא מצליחה לייצר שום דבר חדש עם בני המשפחה, שממשיכים לעצבן אותך בדיוק באותן נקודות.
ההה , אתה נאנח. באף מקום ובאף צורה, אני לא יכול לברוח קצת מעצמי, לנוח...
והתשובה היא... שלא צריך לברוח.
צריך לעשות צעדים שייטיבו עם עצמך.
והמצחיק הוא, שבשביל לנוח, צריך להשקיע מאמץ.
זה יכול להיות השקעה כספית, ללכת לאיזה מטפל מעולה, שיקשיב לצרותיך במאה אחוז, כי שילמת לו. כך אתה משדר לנפש שלך שאתה חשוב מספיק בעיני עצמך, ומקדיש לעצמך את הכסף שעמלת להרוויח.
אפשר ללמוד כל דבר שירחיב את האופקים. ריקוד, שירה, פילוסופיה, ספורט, מדיטציה.
לתרום למישהו מזמנך. לטפל. זה מרחיב את הלב.
ללמוד להאמין.
ולסלוח.
;){kind=link}